גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האינטרסים והדילים: מאחורי הקלעים של הוועדה לבחירת שופטים

עשרות שופטים ורשמים חדשים מונו בשבוע שעבר, צעד הכרחי לאור העומס הכבד על מערכת המשפט ● הפשרות שנאלצו לעשות בוועדה כדי לזכות במינויים החדשים, ההישגים של הקואליציה, השריף החדש בנגב והמשמעות הנעלמת של המילה "זמני" ● חמש הערות על בליץ המינויים

מימין: אריאל ארליך, יריב לוין, עוזי פוגלמן, רון סולקין / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר
מימין: אריאל ארליך, יריב לוין, עוזי פוגלמן, רון סולקין / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר

בסוף השבוע שעבר יצאה בשורה: שר המשפטים יריב לוין וממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן הודיעו על מינוי 32 שופטים ורשמים. בליץ המינויים הגיע לאחר מספר ישיבות ושעות ארוכות, במסגרתן מונו מעט שופטים נוכח דרישת לוין שמינויים יבוצעו רק בהסכמה רחבה - בזמן שמערכת המשפט נתונה בעומס כבד וסובלת ממחסור של עשרות שופטים. כמה הערות על הדילים והאינטרסים.

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קלנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע בית המשפט?
התובע שנפגש עם משפחות בעוטף וכעת חוששים שיוציא צווים נגד ממשלת ישראל

הכוח של לוין

הוועדה לבחירת שופטים החלה להתכנס רק לפני חודשים ספורים, לאחר פרוץ המלחמה. בשנה הראשונה לכהונת הממשלה סירב שר המשפטים לוין לכנס את הוועדה, כשבמקביל דרש לבצע בהרכבה שינויים מהותיים כחלק מהרפורמה שקידם במערכת המשפט. הצעת החוק שנוסחה ביקשה לאפשר לקואליציה לשלוט במינויים. המהלך הוביל לגל מחאה ונכשל. בינתיים כרעה המערכת תחת העומס הרב ומחסור של עשרות שופטים.

רק לאחר שהוגש בג"ץ נגדו, הודיע לוין כי יכנס את הוועדה לבחירת שופטים, אבל יביא לאישור רק מינויים שיש לגביהם "הסכמה רחבה". המשמעות: רק מועמדים שיש להם הסכמה של כל 9 חברי הוועדה ימונו, ולא כפי שהחוק מאפשר בחירה ברוב רגיל של 5 מול 4.

בפועל, לוין מנע הצבעות על מועמדים עליהם הטיל וטו והיה להם רוב בוועדה, לצד לחץ למנות שופטים מטעמו שלא זכו לרוב. השופטים, נציגי לשכת עורכי הדין וחברת האופוזיציה התקוממו, חלקם הבהירו כי התנהלותו מנוגדת לחוק, אך לא הלכו את הצעד הנוסף והצביעו בניגוד להחלטתו.

במקביל, לוין הבין שיש בידו כוח רב במינוי נשיאים לבתי משפט ושופטים באופן זמני, המכונה "מינוי בפועל". מינוי בפועל הוא כלי שעושים בו שימוש נשיאי בתי המשפט שמבקשים למנות שופטים במחוז באופן זמני. מי שמאשר מינויים זמניים הוא שר המשפטים באישור נשיא בית המשפט העליון. לוין עשה שימוש בכך במסגרת הדיל הכולל. חברי הוועדה המהווים את הרוב התקפלו והסכימו למספר מועמדים שביקש לקדם כדי לזכות בעשרות מינויים חדשים, קבועים וזמניים, שיקלו על המערכת, ורובם לא שנויים במחלוקת.

משנה מקום משנה מזל?

הישגי הקואליציה המרכזיים הם מינוי השופט רון סולקין למחוזי מרכז והשופטת הדסה אסיף שמונתה בפועל למחוזי תל אביב. ועדת הסינון של השופטים לא המליצה על קידומם, אך הימין התעקש וחברי הוועדה נאלצו "לבלוע" את המינוי כדי להשיג קידום רבים אחרים. לסולקין יצא שם של מי שמחמיר עם נאשמים בדואים גם בעבירות קלות, והימין רואה בו כבעל "תפיסה ציונית יהודית".

לאחר 13 שנה בבית משפט השלום בבאר שבע, יכהן סולקין כשופט מחוזי. השופט הפלילי, שנחשב שנים לסדין אדום, יקבל לידיו את הסמכות לגזור את גורלם של נאשמים למאסר עולם. זה לא יקרה בבאר שבע - לצערם, יש להניח, של הסנגורים שחתמו לפני כחודשיים על עצומה לתמיכה בו - אלא במרכז.

מה עמד בבסיס ההסכמה הפתאומית של השופטים? ניתן רק לשער שהם סברו כי הם מנטרלים כך חלק מהדברים שהטרידו אותם, למשל טענות להחמרת יתר שלו עם בדואים ואותה תמיכה בו של עורכי דין שעשויים להופיע בפניו. גורמים המעורים בעבודת הוועדה הזכירו גם את דמותה של נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז, רות לורך, הנחשבת מנהלת מקצועית, כשיקול.

תזוזות של שופטים ממחוז למחוז כבר אירעו בעבר. ובכל זאת ראוי להזכיר שאנשים לא משתנים באופן דרמטי רק כי הם מחליפים נוף; שביקורת על התנהלות, אם קיימת, לא מתאיינת רק משינויי טמפרטורה; ושקידומים למחוזי עוד עשויים להתגלגל גם לעליון.

השריף של באר שבע

מה קיבלו השופטים בתמורה להסכמה למנות את סולקין, ששנים רבות כל-כך התנגדו לה? מינוי מסיבי שיפחית את העומס. בסופו של יום, רוב השופטים שמונו מקובלים עליהם.

לשכת עורכי הדין הצליחה למנות שני מועמדים: עו"ד דוד זיילר ממשרד הרצוג וד"ר עו"ד מאור אבן-חן, סגן מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה - מי שניהל את התיק נגד חברת הכנסת פאינה קירשנבאום.

הישג נוסף שנרשם לגוש השופטים-לשכה-אופוזיציה הוא מינוי השופטת אפרת פינק, לה התנגדו בקואליציה. פינק מכהנת מאז 2022 כשופטת במינוי בפועל במחוזי מרכז-לוד. פינק חייבה השנה את המדינה, בהחלטה תקדימית, לרשום זוגות שנישאו אזרחית בחו"ל דרך הזום, כנשואים.

אולם התבוננות רק במה שאירע בגבולות הפורמליים של הוועדה לא מספרת את כל הסיפור. העיניים צריכות ללכת דרומה, הפעם ללשכת נשיא המחוזי בבאר שבע. לאחר חודשים ארוכים שלא כיהן שם נשיא, מונה (במינוי בפועל) לנשיא השופט בני שגיא. שגיא, שהיה סגן נשיא במחוזי תל אביב, הוא פליליסט מוערך על-ידי עורכי דין ושופטים ולא נתפס כתביעתי במיוחד. הוא נחשב לשופט מקצועי, שלא מפחד להיכנס לעובי הקורה, ורבים מקווים שהעברתו לדרום תעשה סדר במה שמוגדר לא אחת כ"מערב פרוע".

השופט אבי לוי, מועמד ועדת האיתור בראשות השופט יוסף אלרון, קיבל "פרס ניחומים" כסגן נשיא המחוזי בחיפה.

הזמני הוא הקבוע

שלושה שופטים מבאר שבע שמונו בשנתיים האחרונות למחוזי במינוי בפועל (כלומר מינוי "זמני"), מונו למינוי של קבע: השופט אלון גביזון, השופטת פאני גילת-כהן והשופט יואב עטר. גביזון, בעבר נשיא בתי משפט השלום במחוז דרום, כפי שפורסם בעבר בגלובס, יצא (או הוצא) לשלושה חודשי שבתון, כאשר ברקע הדברים בין היתר טענות להתעמרות.

מינוי בפועל הוא דרך ידועה ל"החליק דברים בגרון", קצת כמו "הוראות שעה" מהעולם החקיקתי. כך למשל השופט שלמה בנג'ו מחיפה, עוד מושא למריבה, מונה לאחרונה למינוי בפועל במחוזי. אבל המציאות מוכיחה שוב ושוב כי בערכאות הנמוכות, ברוב המקרים אלה מינויי קבע. או במילים אחרות: השופטים האלה כנראה כאן כדי להישאר.

על חומות ירושלים

ובינתיים בירושלים, אין יוצא ואין בא, למרות שמועמדים רבים לא שנויים במחלוקת בין הצדדים. בית המשפט העמוס הפך לזירת קרב בוועדה שלא ברור איך תסתיים. מועמדים שונים הפכו שם לסמל, בעל-כורחם. ראשונה - שופטת השלום ג'ויה סקפה-שפירא, שבכל תקופה פוליטית אחרת כנראה לא הייתה מושא למחלוקת. הפוליטיקאים מתנגדים, השופטים תומכים, והדברים תקועים. בלי קידומים מהשלום למחוזי לא ייפתחו תקני שלום. במובן זה, המינוי של זיילר לא משנה את הספירה שם, כי הוא בעצם לא מפנה כיסא.

שני - אריאל ארליך, היועץ המשפטי של "קהלת" והעוזר המשפטי לשעבר של השופט נעם סולברג, המועמד לשלום. המעבר של הוועדה לדיונים במחוזות אחרים מלמד שהמערכת מעדיפה פרקטיות כרגע, קידום של מי שאפשר ושחרור פקקים בערכאות עמוסות. זה לא אומר שוויתרו על הבירה, אבל בינתיים החומה בצורה.

עוד כתבות

בעסקה מורכבת נדרש המתווך להראות הישגים כדי להיות ראוי לעמלת תיווך / אילוסטרציה: Shutterstock

בעסקה מורכבת נדרש המתווך להראות הישגים כדי להיות ראוי לעמלת תיווך

האם יש לשלם דמי תיווך אף שפעולות התיווך הופסקו ביוזמת המוכרים ולאחר זמן התנהל מו"מ ישיר בין המוכרים לקונים?

שר המשפטים יריב לוין / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

הוועדה לבחירת שופטים בחרה 28 שופטים ורשמים חדשים

16 שופטים נבחרו לבתי המשפט לענייני משפחה, תעבורה ולבתי משפט השלום, ו־12 רשמים בכירים מונו במרכז, בדרום ובצפון ● בבימ"ש השלום ובביהמ"ש המחוזי בירושלים טרם מונו שופטים בשל מחלוקת על זהותם ובשל דרישתו של לוין שכל המינויים יהיו בהסכמת כל חברי הוועדה, על אף שהחוק לא מחייב זאת

צילומים: מרים אלסטר/פלאש90, חיים צח/לע''מ, AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

החנינות פורחות בימי המלחמה: "ימים קשים מצדיקים את הפעלתן"

מתנדבי זק"א שפינו גופות, מילואימניקים שלחמו ברצועה ומי שאיבדו קרובים בנובה הם חלק משורה של אנשים שקיבלו חנינה מאז ה־7.10 ● מה זה אומר על הרעיון הבסיסי של שלטון חוק, ומה הסיכוי שהאנשים שחננו יחזרו לסורם?

עדן גולן בחצי גמר האירוויזיון / צילום: Associated Press, Martin Meissner

אז רוב העולם נגדנו או בעדנו? מסקנות מהמקום החמישי של עדן גולן

האירוויזיון מלמד אותנו פרק חשוב על חוכמת ההמונים מול חוכמת המומחים, ולפיו הקולקטיב יודע יותר טוב ● גם בסוגיית דירוג האשראי של ישראל, האנשים בשטח מיטיבים לתמחר את הסיכונים ● ומה לישעיהו ליבוביץ ולכל זה

צומת גלילות / צילום: שלומי יוסף

המוסד רוצה תחנת רכבת, ומשרד התחבורה שוכח את השיקולים המקצועיים

אתמול נחשף בגלובס כי במשרד התחבורה בוחנים לשנות את תוכניות המטרו כך שיעמדו בבקשת המוסד לתחנת רכבת צמודה למטה הארגון ● מדובר בעוד הוכחה לבעיה הקשר ביותר בתכנון התחבורה בישראל: העדפת לחצים מגוונים ושיקולים פוליטיים על שיקולים מקצועיים

נמל קרטחנה, ספרד / צילום: Shutterstock, Aleksei Kazachok

ספרד מנעה מאונייה שהובילה חומר נפץ לישראל לעגון אצלה

ספינת המטען הכללי מריאן דניקה, ששטה עם דגל דנמרק, יצאה מהודו ב־8 באפריל, תוך שלפי עיתון "אל פאיס" הספרדי - היא נשאה 27 טונות חומר נפץ ● לפי שר התחבורה הספרדי, האוניה פנתה בבקשה לעגינה בקרטאחנה ב־21 במאי וסורבה

מנת כתף טלה של נסרין מנאסרה / צילום: נסרין מנאסרה

בחצר בית בכפר ערבי בגליל מצאנו את ארוחת הצהריים המושלמת

כנסייה צבעונית במיוחד, מסעדה שמגישה עוף לוהט מהטאבון וקובה נייה שהיא מעדן, סדנה לקליעת שרפרפים ומיזם נשי שלא יאפשר לכם לעזוב בידיים ריקות ● ביקור בכפר ריינה

השגריר גלעד ארדן. גורס את אמנת האו''ם בעצרת הכללית / צילום: צילום מסך מתוך UNTV

ישראל והאו"ם: מה כדאי לזכור לפני שגורסים

ב–29 בנובמבר 1947 הכריז נציג סוריה באו"ם בעקבות החלטת החלוקה: "היום האו"ם נרצח" ● בזכות היום ההוא הגענו אל השבוע הזה

יו''ר המחנה הממלכתי, בני גנץ / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

גנץ באולטימטום לנתניהו: "תוכנית פעולה חדשה עד ה-8.6 או שנפרוש מהממשלה"

יו"ר המחנה הממלכתי תקף את רה"מ בהצהרה ואמר: "בתקופה האחרונה דבר מה השתבש. החלטות חיוניות לא התקבלו. מעשים מנהיגותיים הנדרשים כדי להבטיח ניצחון לא נעשו" • ראש האופוזיציה לפיד: "גנץ צריך להודיע הערב שהוא פורש מהממשלה האיומה בתולדות המדינה, שהוא לא יסייע עוד לנתניהו להישאר בשלטון, ושהוא קורא לבחירות"

כוחות איחוד והצלה בזירת תאונה. ''לרענן את מערך הבטיחות בתאגידים'' / צילום: חילוץ והצלה

כך תשפיע הרפורמה בתקנות הבנייה על האחריות לתאונות בענף

הרפורמה מבקשת לשנות את מדרג בעלי התפקידים באתרי הבנייה, כך שתוטל לראשונה אחריות ישירה בדין לבטיחות באתרים על שורת בעלי תפקידים נוספים

חצי שעה של השראה. ערן גפן בשיחה עם רמי שביט / צילום: יונתן לוי, מנחם רייס

רמי שביט: "בדיעבד לא הייתי קונה את המשביר. אבל בסוף הפכתי את הטרגדיה לאסטרטגיה"

כשרמי שביט רכש את המשביר אחרי פשיטת רגל, הוא חשב שעשה את עסקת חייו • אלא שאז הוא הבין שמדובר ב"כאוס מוחלט" • נגד כל הסיכויים הוא הצליח לצאת מהבור, לייצב אותה וגם להנפיק • כעת הוא מספר לערן גפן על התלאות בדרך, חשבון הנפש שנשאר איתו וגם התוכניות לכבוש את אירופה עם המותג קנת קול

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

כמה פעמים הפועל ת"א כבר ירדה לליגה הלאומית?

מי יזם את הענקת פרס ישראל,  מה משמעות המילה סייבורג ובאיזה פסטיבל מעניקים את פרס "כד החלב"? ● הטריוויה השבועית

אונייה של צים / צילום: Shutterstock

צים מייקרת את הובלת המכולות מהמזרח לישראל

חברת הספנות הודיעה על התייקרות עלויות הובלת המכולות שלה מהמזרח הרחוק לישראל החל מה-25 במאי ● עם היטלים ומסים מחיר מכולות מגיע לכ־4,260 דולר עבור מכולת 20 רגל

גידול קקאו בשמורה בניגריה. הבצורת הקשה זה 20 שנה / צילום: Associated Press, Sunday Alamba

לשלם הון או להסתפק בתחליף זול? העתיד המריר של תעשיית השוקולד

גל התייקרויות הקקאו, על רקע היבול העגום במערב אפריקה, אולי התחלף בירידות חריפות - אך המחסור צפוי להימשך והמומחים לא מעריכים שהמחירים ישובו לקדמותם ● בינתיים יצרניות הממתקים הגדולות כבר מקטינות אריזות, משנות מתכונים ומשלבות יותר תוספות בחטיפים

נתי אמסטרדם, Country Director, אנבידיה ישראל / צילום: ניב קנטור

הילד שמכר קרח בנתניה הוא היום מנהל בכיר בחברה הלוהטת בעולם. כך הוא עשה זאת

להייטק הוא הגיע כמעט בטעות, וב־2017 הציעו לו לבנות מאפס את הפעילות העסקית של אנבידיה ● כיום נתי אמסטרדם מלא בגאווה על הדרך שעבר, ולא מודאג ממצב הענף הישראלי: "יש פה הרבה טאלנטים ורעב גדול להצלחה. זה לא ישתנה לעולם" ● שיחה קצרה עם נתי אמסטרדם, Country Director, אנבידיה ישראל

טנק ישראלי בצד העזתי של מעבר רפיח / צילום: דובר צה''ל

הנפת דגל ישראל על אדמת רפיח סימנה נקודת שבר ביחסים עם מצרים

היחסים בין ישראל לשותפה הביטחונית מצרים הגיעו לשפל תקדימי עם ההשתלטות על מעבר רפיח, צעד שבעיניים מצריות נתפס ככיבוש ● הנשיא אל־סיסי מנסה למצב את עצמו כמבוגר האחראי באזור, אך יש מחירים שהוא לא יכול לשלם

צבי סוכות, הציונות הדתית / צילום: יאיר דב

כמה המתיחות מול הבית הלבן תקדימית, ומה העבר מלמד על חומרת המצב כעת?

העימות עם ממשל ביידן על הכניסה לרפיח העלה את שאלת היחסים עם ידידתנו הגדולה ● ההיסטוריה מלמדת שהיו התנגשויות אינטרסים בין ישראל לארצות הברית מאז שנות החמישים - אבל האופן בו האמריקאים הגיבו לחציית קווים ישראלית השתנה בהתאם לסכנה הקיומית לישראל

טורטליני מלוחייה. מנה מזיכרונות הליקוט של הילדות / צילום: חיים יוסף

המסעדה התל אביבית שמציגה אלגנטיות אירופאית עם טוויסט מקומי

חברי הילדות שגדלו בעמק יזרעאל עומדים מאחורי המטבח הקלאסי המשודרג של אלנה, ומציעים מנות שהן בול מה שצריך למפלט מושלם

עו''ד ד''ר גיל-עד נועם במהלך הדיון / צילום: Reuters, Yves Herman

ישראל לבית הדין בהאג: משמעות עצירת המלחמה - 132 חטופים ירקבו במנהרות חמאס

אחרי שבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג קיים דיון בבקשה שהגישה דרום אפריקה להוציא צווים להפסקת המלחמה, המשלחת הישראלית השיבה על טענותיה ● המשנה ליועמ"שית למשפט בינלאומי, עו"ד ד"ר גיל-עד נועם, העומד בראש המשלחת: "לקרוא למשהו 'רצח עם' שוב ושוב, לא הופך את זה לרצח עם" ● במהלך הדיון נקראו קריאות ביניים והדיון הופסק למספר שניות

ד''ר קלאוס בוגסו / צילום: מהאלבום הפרטי

המדען שהמציא את הציפרלקס מודה: "היה רגע שבו התרופה נגד דיכאון כמעט נגנזה"

ד"ר קלאוס בוגסו, כימאי רפואי שנחשב "בעל ידי הזהב" בפיתוח תרופות נוגדות דיכאון, הוא בין האחראים הבולטים למהפכה בטיפול במחלה שלוותה בבושה ובסטיגמות ● רק במלחמה הנוכחית זינק מספר המטופלים בתרופות נוגדות דיכאון ב־10%־20% ● בראיון לגלובס, הוא מספר למה לקח כל כך הרבה זמן להוציא את התרופה לשוק ומדוע קשה לפתח מוצר שיעזור לכולם