"זו גם ציונות וגם משתלם לבעלי הבתים": עורכת הדין שמפקיעה נכסים לטובת תוואי המטרו

"ההפקעות יוצאות משתלמות מאוד לבעלים", אומרת עו"ד ענבל קנקה, הממונה על הליך הפקעות הנכסים בחברת נת"ע שאחראית על הקמת המטרו • בראיון לגלובס היא מספרת על המבצע הגדול מסוגו בתולדות המדינה והודפת טענות ללחצים פוליטיים • בונים את ישראל, פרויקט מיוחד

עו"ד ענבל קנקה, הממונה על הליך ההפקעות בנת''ע וכיכר מגן דוד בתל אביב / צילום: כדיה לוי
עו"ד ענבל קנקה, הממונה על הליך ההפקעות בנת''ע וכיכר מגן דוד בתל אביב / צילום: כדיה לוי

עו"ד ענבל קנקה, הממונה על הליך ההפקעות בנת"ע, נוסעת בכל בוקר ברכבה הפרטי שעה וחצי מביתה שברעננה למשרדי החברה, שאמונה על הקמת מערכת המטרו, בחולון. היא מאמינה שהפרויקט ישנה את המציאות למיליוני ישראלים והיא ביניהם, ואף שהפקעות יכולות להישמע תחום מרתיע, היא רואה בו ציונות.

היא מספרת על ההליך הדרמטי הצפוי בכיכר מגן דוד במרכז תל אביב, מציבה לוחות זמנים, חושפת כיצד שכנעה תושבי מבנה רכבת בחולון להסכים להפקעה ומתמודדת עם הטענה ללחצים פוליטיים בעבודתה. והיא גם סבורה ש"ההפקעות יוצאות משתלמות מאוד, תבואו אליי ותפקיעו".

עו"ד ענבל קנקה 

אישי: בת 44 נשואה + 3 גרה ברעננה
מקצועי: עו"ד, ממונה על הליך ההפקעות בנת"ע, לשעבר סגנית יועמ"ש ברכבת ישראל. בעלת תואר ראשון במשפטים ותואר שני בתכנון ערים מהאונ' העברית בירושלים
עוד משהו: התגוררה בוושינגטון בצעירותה במסגרת שליחות אביה מטעם חברת אמדוקס

לא פחות מ-200 אלף מכתבים הכוללים פיצויים או הפקעות יישלחו בשנה הקרובה לבעלי נכסים בקרבת תחנות המטרו, תוואי המסילות ומוסכי הרכבת שיוקמו ויגיעו לכ-11 אלף דונם, נתונים אלו הופכים את מבצע ההפקעות לגדול ביותר שבוצע אי פעם בישראל, והוא נועד לאפשר את הקמתה של מערכת תת-קרקעית של שלושה קווי רכבת שתחלוף מתחת ל-24 רשויות מקומיות.

עו"ד קנקה היא שעומדת מאחורי המבצע הזה: "מדובר בפרויקט עצום, מאתגר ומורכב, שלוקח בהליכה את כל הפרויקטים שביצענו עד כה ביחד, גם אם משלשים אותם מבחינת היקפים, משמעויות, השלכות ותקציבים.

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

"אנחנו צריכים לסיים את ההליך בצורה מהירה כדי להביא את הקרקע לפרויקט וגם לתת לנפקעים את מלוא השירות ותשומת הלב הנדרשת".

תחת קנקה פועלים 22 צוותים של יועצי הפקעות, מודדים, שמאים ועורכי דין, וסך הפיצויים שהחברה תחלק מוערך במיליארדי שקלים.

התמריצים הכלכליים

במסגרת ההליך ישנם גם תמריצים כלכליים; לדברי קנקה, נוסף על שווי השוק של הדירה, פינוי בהסכמה מזכה בתוספת של 25% ועד לתקרה של מיליון שקל והנחה של 50% במס השבח. היא מעריכה שכמו בקווי הרכבת הקלה, מרבית הנפקעים יעדיפו את התמריצים הכספיים. "מעל 99 אחוז בקווים הירוק והסגול חתמו, וניהלתי מספר תביעות נמוך ממספר האצבעות שלי בידיים. יש לנו שלוש בקרות על כל שומה וועדת פיצויים, ומתייעצים עם מספר שמאים. הפיצוי הוגן ונותן עוד 25%, וכן הנחה במס שבח - תבואו אליי הביתה ותפקיעו".

נוסף על כך, קנקה מסבירה שבמסגרת הפרויקט יבוצעו תוכניות איחוד וחלוקה. "השקענו 100 מיליון שקל בתכנון 22 מתחמים כאלו, כך שבאמצעות החברות דירה להשכיר והרשות להתחדשות עירונית נוכל להציע לנפקעים באזורים אורבניים צפופים, המתגוררים בדירות ישנות, זכויות לדירה חדשה וטובה יותר, עם ממ"ד ומרפסת, במקום פיצויי ההפקעה, ואישרנו תוכנית ראשונה כזו בחולון".

איפה יהיה המקום המורכב ביותר בתהליך ההפקעה?
"יש לנו את תחנת כיכר מגן דוד במרכז תל אביב, והיא הכי מורכבת מבחינת הפקעות, עם 13 מבנים של מגורים ומסחר ו-90 יחידות דיור. גם באזור תחנת ההגנה בעיר יש הפקעות רבות של מבני תעשייה, וזה יעלה הרבה מאוד כסף".

כמה גמישות יש למדינה במתן הפיצויים?
"אנחנו פועלים לפי חוק, אני לא יכולה לתת למישהו שיש לו זכויות לכביש בחצר פיצוי כמו של דירת מגורים, אבל כן נותנים פתרונות לכל אחד ואחד ומאפשרים הגשת מסמכים ומשא ומתן. אנחנו מציעים לאנשים מבוגרים דיור חלופי באמצעות דיור מוגן או סיעודי, ואנחנו לא מחויבים לעשות זאת, כמו גם התוכניות שלנו להתחדשות עירונית - לא כי אנחנו חייבים אלא כי רוצים לדאוג לדיור הוגן".

קנקה מדגימה: "כשרצינו להקים את תחנת פיכמן של הקו הירוק נאלצנו להפקיע מבנה וחצי מתוך שלושה בנייני רכבת. לאורך שנים דיירי הקומפלקס ניסו לקדם תוכנית פינוי-בינוי ולא הצליחו, כי המקדמים שעיריית חולון אישרה לא הצדיקו את הפרויקט ליזם מבחינה כלכלית; מ-116 דירות התוכנית אישרה 220 דירות לאחר השלמת הפרויקט.

"חברות יזמיות הבטיחו לדיירים דירה חדשה, ונת"ע גונזת את החלום. סייענו לחברה היזמית הכשרת הישוב לקדם את התוכנית, לקחנו חלקים לטובת התחנה ושילמנו פיצויי הפקעה ליזם, שהשלימו לו את הכדאיות הכלכלית, והפרויקט יצא לדרך והיום כבר יש שני בניינים בשלבי הקמה מתקדמים".

יש הטוענים שנכון היה להעביר את הקו מתחת לכבישים ולא מתחת למבנים, וכך להימנע מהפקעות נכסים פרטיים.
"הם צודקים, ומרבית התוואי עובר תחת דרכים ושטחים ציבוריים. אבל התוואי צריך להיכנס לתחנות במרכז הצפוף העירוני, כדי להנגיש את התחבורה, ומספר השטחים הפרטיים המופקעים יהיה נמוך ממספר השטחים הציבוריים. ועדיין, צריך יהיה להרוס מבנים ולהפקיע, אף שניסינו בתכנון למזער את הפגיעה.

"נוסף על כך, מבחינה הנדסית רכבת היא לא מכונית, והרדיוסים והגמישות התפעולית שלה מוגבלים בהרבה, לכן יש מעט מבנים שיהיו תחתיהם מסילות ברזל פעילות, ושתחתיהם ייבנו המנהרות.

"אנחנו רואים בכל העולם, בין שבמסילות היסטוריות ובין שחדשות, כמו באליזבת ליין בלונדון, או בפריז, רשת הרכבות הוקמה מתחת למבנים וגם מבחינה בטיחותית יודעים לעשות את העבודה. לכן אנחנו סבורים שאין חשש בהיבט הזה, והיום עוברים תחת מבנים גם בקו האדום. אנחנו יודעים לשמור מבחינה בטיחותית הרבה יותר מגורמים פרטיים".

"לא הרגשתי התערבות"

כמה לחצים פוליטיים יש בנושא של הפקעות?
"אנחנו מונחים ומטופלים גם מכוח הדין וגם ממשרדי התחבורה, האוצר, המשפטים, הגנת סביבה והפנים. אני באופן אישי לא הרגשתי שהתערבו לי בעבודה המקצועית מטעמים פוליטיים".

בכפר שלם השרה רגב עצרה את הפינוי באופן שעיכב את הקמת הקו הסגול.
"זה קשה לכולם וגם לדרג הפוליטי, אבל לא קיבלנו לחצים והייתה לי אוזן קשבת. היה לנו צו הפקעה והיה פס"ד של בתי המשפט העליון והמחוזי בזכות הפינוי, אבל אחרי זה הגיעה תקופת הקורונה ואמרנו לא נוציא מהבית אנשים שאינם יכולים למצוא בית חלופי. בהיבט הזה ישב שם מנכ"ל המשרד דאז, וניסה למצוא פתרונות למשפחות שהיו להן קשיים, למרות שהייתה לי זכות וסמכות לעשות זאת. ברור שננסה למצוא פתרונות".

מתי ההפקעות יוצאות לדרך?
"שלחנו כבר לכ-11 אלף אנשים הודעות, ולפי לוחות הזמנים אני צריכה להעמיד את הקרקע החל מהשנה הבאה לטובת העתקת תשתיות כדי להביא להקמת הקווים, ואנחנו ניקח את הקרקעות סמוך לתחילת העבודות".